|
 לקויות למידה
מהן לקויות למידה? לקות למידה היא מושג כללי המתייחס לקבוצה הטרוגנית של ליקויים הבאים לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש במיומנויות של הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, הסקת מסקנות או יכולת מתמטית. ליקויים אלה הם ביולוגיים, ומקורם המשוער הוא תפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית. ליקויים אלה לרוב נמשכים לאורך החיים. קשיים באינטראקציה חברתית או קשיים רגשיים יכולים להתקיים יחד עם ליקויי למידה אך הם אינם מהווים ליקויי למידה בפני עצמם. למרות שליקויי למידה יכולים להתקיים יחד עם ליקויים אחרים (כגון: ליקוי סנסורי, פיגור שכלי, בעיה נפשית) או ביחד עם השפעות חיצוניות לפרט (הבדלים תרבותיים, דרכי הוראה לא מתאימות) הם לא התוצר של תנאים אלה (NJCLD , 1988). סוגים נפוצים של לקויות למידה
דיסלקציה- ליקוי ספציפי בכישורי הקריאה. לקות קריאה מתבטאת בקושי ברכישה תואמת-גיל של הקריאה, באיטיות בקריאה, בשיבושים ובקושי בהפקת משמעות מן הנקרא. לצד הקושי בפענוח מילים קיים אף קושי באיות מילים ומודעות לצלילים המרכיבים את המילה. בגילאים מאוחרים יותר תתבטא לקות קריאה אף בקושי בהתמודדות עם טקסטים ארוכים ובהבנתם. לקות שפתית- קושי בקליטת מילים, אבחנה בין צלילים, אוצר מילים דל וקושי בשליפה של מילים מהזיכרון. הלקות פוגעת ברהיטות הדיבור , ביכולת לארגן את השפה וביכולת להבין ולבנות משפטים. דיסגרפיה- לקות בכתיבה תתבטא בלחץ רב מדי או מועט מדי על כלי הכתיבה, באיטיות בכתיבה, בשגיאות כתיב, בניסוח שגוי של משפטים, בהימנעות מכתיבה או בשימוש בתשובות קצרות, כדי להימנע מכתיבה מרובה. רמת התוכן שהתלמיד מבטא בכתיבה נמוכה  לרוב
מרמת התוכן שהוא מביע בעל פה, בשל השקעת המאמצים בצד הטכני של הכתיבה והסחת הדעת
מן התוכן.
דיסקלקוליה- לקות בחשבון המתבטאת בקשיים ברכישה ובהפעלה של אחת או אחדות מהמיומנויות. הקושי יכול להיות בהבנה מתמטית או דווקא ברמה המכאנית של נוהלי החישוב (למשל- זכירת לוח הכפל וביצוע הפעולות הבסיסיות). כמו כן קיימת פגיעה בהבנה של כמויות וגדלים וביכולת לשמור על רצף מספרים ולהבין את השפה המתמטית. ישנן הפרעות נוספות, שאינן לקות למידה ספציפית, המשפיעות במישרין על יכולת הלימוד ופוגעות בהישגים האקדמיים: הפרעה בקשב ובריכוז (ADD/ADHD)-הפרעת קשב וריכוז באה לידי ביטוי באחד או יותר מהאספקטים הבאים: טווח קשב נמוך, היפראקטיביות ו/או אימפולסיביות. היא מולדת ומשפיעה באופן בולט על התפקוד במספר תחומים החל מהגיל הרך ועד הבגרות. תבוא לידי ביטוי בקושי לשבת, להתרכז, לדייק, לשים לב לפרטים ולהתמיד בביצוע מטלות לאורך זמן, נטייה לאי שקט וקושי בעיכוב או וויסות תגובות, קשיים בהתארגנות, שכחנות, תפיסה לקויה של הזמן ורמת מוסחות גבוהה. הפרעות בתפיסה חזותית/מרחבית/סדרתית- העדר התמצאות בכיוונים (ימין שמאל, קדימה- אחורה, צפונה- דרומה), קשיים בתפיסה מרחבית (התמצאות במרחב, קריאת מפות), קשיים בזכירת מידע סידרתי (סדר אותיות האלף- בית למשל או חודשי השנה), קושי בהבנת מידע המוצג באופן חזותי (תרשימים, גרפים וכדומה). לקות למידה לא מילולית (NVLD)- ליקוי בתפקוד ההמיספרה הימנית של המוח. מתבטאת בקשיים רגשיים, הפרעה במיומנויות של קשר בין אישי וקוגניציה חברתית, פגיעה בתפיסה המרחבית והחשבונית, הפרעות בריכוז וסרבול מוטורי. סימנים לזיהוי לקויות למידה
השלכותיה של לקות הלמידה מעריכים כי כ- 1 מכל 10 ילדים סובל מלקות למידה ו/או הפרעה בקשב ובריכוז. ללקות הלמידה השפעה על תחומים רבים בחייו של הילד. בראש ובראשונה, נפגע תפקודו האקדמי. כאמור, לקות למידה עשויה לפגוע ביכולתו של הלומד לקרוא, לכתוב או לבצע חישובים ואף עשויה לפגוע ביכולתו להביע את עצמו (בכתב או בעל-פה), להתרכז ולהתמיד בביצוע מטלות לימודיות או לעבד, לזכור ולהפנים מידע. פעמים רבות נוצר פער בין יכולתו הקוגניטיבית של הילד (שלרוב היא בינונית- גבוהה) להישגיו בפועל בביה"ס (שהם נמוכים). מצב זה עשוי אף לפגוע בהיבטים נוספים בחייו של הילד: בעקבות כישלונות חוזרים ונשנים בביה"ס עשוי ילד הסובל מלקות למידה ו/או הפרעה בקשב ובריכוז לפתח דימוי עצמי שלילי ותחושת מסוגלות נמוכה. הדבר מוביל פעמים רבות להימנעות ממטלות הקשורות בלמידה, קריאה, הבעה וכדומה. באופן כזה נוצר מעגל המחזק את עצמו והפער בין הילד לבני גילו עשוי לגדול בהדרגה. מיומנויות כגון יכולת וויסות, עכבה, הבעה בעל-פה או קצב עיבוד מידע משפיעות אף על הפן החברתי. במקרים מסוימים, ילדים לקויי למידה מתקשים ליצור קשרים חברתיים. דימוי עצמי נמוך ותחושת חוסר בטחון מביאה אף היא לעיתים לנטייה להתבודדות והסתגרות. גם המערכת המשפחתית וטיב היחסים בין הילד להוריו מושפעים מקיומה של לקות למידה. לעיתים קרובות ההורים מתקשים להתמודד עם כישלונותיו של הילד בביה"ס ואינם מצוידים בכלים הנכונים ובמידע הדרוש על מנת לסייע לו. הדבר יוצר מתחים ותחושות אשמה ועשוי לגרום למשבר משפחתי. חשוב לציין כי על אף שלא ניתן "לרפא" או "לתקן" לקות למידה, ניתן לטפל ולצמצם את השלכותיה בתחומי החיים השונים. ילדים לקויי למידה אשר אובחנו וקיבלו טיפול מקצועי הולם הינם בעלי הישגים אקדמיים ואישיים גבוהים ונהנים מקשרים חברתיים ומשפחתיים תקינים. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מהן
לקויות למידה?
